רש"י על ירמיהו י״ב:ה׳

5 כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ. קְרוֹבֶיךָ, הַכֹּהֲנִים כְּמוֹתְךָ, וְאַנְשֵׁי עִירְךָ בָּאִים לְהָרְגֶךָ. אֶת רַגְלִים. עִם רַגְלִים, פִּיאוֹנִיד״ש בְּלַעַז:

6 וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים. לָרוּץ אֶת הַסּוּסִים; כְּלוֹמַר: וּמָה קְרוֹבֶיךָ הַכֹּהֲנִים בָּאִים לְהָרְגְךָ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּקוּמוּ לְהוֹרְגְךָ שָׂרֵי יְהוּדָה; וְזֶהוּ קִצְפִּי עֲלֵיהֶם, וְזוֹ הִיא הַצְלָחַת הָאוֹיֵב. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּנָא תְּיוּבְתָּא וְגוֹ׳״. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ סנהדרין צו.: אִם עַל שְׂכַר שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת שֶׁרָץ נְבוּכַדְנֶצַּר לִכְבוֹדִי בִּימֵי מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן אַתָּה תָּמֵהַּ, שֶׁהִרְבֵּיתִי גְדֻלָּתוֹ כָּל כָּךְ, מָה תִּתְמַהּ עוֹד כְּשֶׁתִּרְאֶה שִׁלּוּם שָׂכָר שֶׁאֲשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים שֶׁרָצוּ לְפָנַי כַּסּוּסִים!

7 תְּתַחֲרֶה. אַאֲטִיר״שׁ בְּלַעַ״ז:

8 וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם. אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ שָׁם הִלְאוּךָ:

9 וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן. שָׂרֵי יְהוּדָה. וּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן מָשָׁל הוּא, לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, וְכֵן לִמְּדָנוּ יוֹנָתָן בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת; וְכָאן תִּרְגֵּם: ״וְאַכְדֵּין אַתְּ מְדַמֵּי לְקָבֵל חֵיוַת בָּרָא דִּי בְּרוּם יַרְדְּנָא״, וְהִנֵּה ״כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן״ ירמיה מט:יט; נ:מד תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת: ״כְּאַרְיֵה דְּסָלִיק מֵרוּם יַרְדְּנָא״: